בשנים האחרונות, במשך חמש שנות הלימודים וביציאה לקליניקה עצמאית, מצאתי את עצמי עומדת מול עשרות פיות פעורים ועיניים תמהות "אוסטאו-מה??!" "את מטפלת באוסטאופורוזיס?!" "לא שמעתי על זה, תסבירי" וזה מובן, האוסתאופטיה בארץ היא ענף צעיר ומתפתח, ואם לומר לפי כמות הלסתות השמוטות שספרתי, בטח חצי מהישראלים עוד לא ממש יודעים מה אנחנו עושים.
אז לא, לא מדובר בהמצאה חדשה וטרנדית. למעשה האוסתאופטיה התחילה את דרכה עוד לפני הכירופרקטיקה, הפיזיותרפיה ואפילו לפני שמצאו את האנטיביוטיקה!! - זאת אומרת - לפני שהרפואה המערבית הפכה למה שאנחנו מכירים כיום.
מייסד האוסתאופטיה היה רופא אמריקאי צעיר בשם אנדרו טיילור סטיל, שנולד ב-1828 ולמד רפואה וכירורגיה בתקופה שרופאים היו גם כמרים, והתרופות המקובלות היו כספית, ארסן, וויסקי ואופיום.
ובמילים אחרות "מה שלא הורג אותך - מחשל אותך".
שכיחה באותן שנים היתה גם תמותת ילדים. בשנת 1964 שלושה מילדיו של ד"ר סטיל מתו מדלקת קרום המוח, והוא היה חסר אונים מול סבלם. תסכולו מהיכולת של המערכת הרפואית של זמנו, וההבנה שהיא לעתים אפילו מסכנת את החולה - גרמו לו לצאת לעשור של מחקר על הגוף האנושי על מנת למצוא רפואה טובה ומיטיבה יותר.
בשנת 1874 בעקבות עברו כרופא בקהילה הילידית-אמריקאית, ומחקרו האישי, ייסד סטיל זרם חדש של רפואה שעקרון מפתח בה היא ההבנה שלגוף יש את האינטליגנציה הפנימית והיכולת לשמור את עצמו בריא ומתפקד (הומאוסטזיס למשל), שלתפקוד תקין של מערכת השלד-שריר יש השפעה מכרעת על היכולת הפיזיולוגית של הגוף להיות בריא או להחלים, ובתהליכי מחלה.
סטיל קידם בתורתו את הרפואה המונעת, והאמין שעל הרופא לטפל בגוף האדם כמכלול ולא במחלה עצמה. כמו היפוקרטס אבי הרפואה הקדום, הוא ראה בתזונה מאוזנת ובאימון גופני כרפואה מונעת בפני עצמם - וטבע את המונח Wellness שבו אוהבים מאוד להשתמש כיום:)

(picture from Andrew Taylor Still facebook page)
כצפוי, הדרך לא הייתה קלה, הרעיונות החדשים של סטיל העלו התנגדויות רבות מכיוון הממסד הרפואי (ואולי עדיין?). התעקשותו לחיפוש אלטרנטיבה גרמה לנידויו מקהילתו, והצגתו כרופא אליל ושרלטן. למרות הקשיים סטיל המשיך לטפל בדרכים, תוך כדי שיקום המוניטין וצבירת עדויות רבות להצלחת השיטה שלו.
בשנת 1892 הקים ד"ר סטיל את בית הספר הראשון לאוסתאופטיה בקירקסוויל, מיזורי בארה"ב והחל להכשיר דורות חדשים של אוסטאופתים לפי הפילוסופיה שלו, הדיאגנוסטיקה שלו וטכניקות הטיפול האוסתאופטיות (OMM).
תלמידו של א.ט. סטיל, ג'ון מרטין ליטלג'ון (1865-1974) היה דמות מפתח נוספת בהתפתחות הרפואה האוסטיאופטית כפי שאנחנו מכירים אותה כיום.
ליטלג'ון חיפש את ההסבר הפיזיולוגי לפילוסופיה של מורו, והשקיע עשור בלימודי תורת האורגניזם החי ופיזיולוגיה. הוא הצליח לחבר בין האוסתאופטיה הראשונית של סטיל לבין הידע על תפקוד מערכת העצבים, פעילות אוטונומית (סימפטטית ופארא-סימפטטית) והשליטה בכלי הדם ובסירקולציה - ובכך לתקף ולחדד את התורה, ולתת תשובות למקטרגים מבית ומחוץ.
ליטלג'ון ותלמידו ג'ון וורנהם (1908-2007) יצרו שניהם מערכות מורכבות של קווי כוח המתייחסים למפרקי הגוף השונים, וניתחו יציבה ותנועה של פציינטים על מנת למצוא מכנים משותפים למצבי מחלה ובריאות.
מערכות קווי הכוח וסכמות נוספות כמו משולשים, פוליגונים וחוליות מפתח היו הבסיס לפיתוח הדיאגנוסטיקה האוסטאופתית הקלאסית, שמאפשרת עד ימינו לתת תמיכה אלטרנטיבית לרפואה המערבית.

Copyright © The John Wernham College of Classical Osteopathy 2023
מאז ועד היום האוסתאופטיה נלמדת, מתפתחת ונחקרת במוסדות רבים בעולם.
בארה"ב האוסתאופטית היא ד"ר לרפואה (MD), באירופה אלו לימודים לתואר אקדמי, ובישראל בינתיים אלו לימודי תעודה שאורכם 5 שנים, כוללים לימודי תיאוריה והכשרה מעשית בקליניקת סטאז'.
לתעודת ה-D.O זכאים מי שעברו בהצלחה את הבחינה הרשמית של איגוד האוסטאופתים הישראלי IRO.
בשנים האחרונות האוסתאופטיה צוברת מוניטין חיובי כרפואה משלימה בקופות החולים, ומשולבת בבתי החולים במחלקות אונקולוגיות, ילדים וכאב.
מתוך האוסתאופטיה הקלאסית צמחו גישות נוספות המשולבות בטיפולים העכשווים, כמו האוסתאופטיה הוויסרלית המשלבת איברים פנימיים, הטיפול הקרניאלי וטיפולים בטכניקות נוספות כמו BLT ונוזלים.
אבל זה לפוסט הבא…
Keep on moving - The rest will follow
אם הפוסט שקראתם עזר לכם, פתח לכם צוהר לתובנות חדשות ונראה לכם שיכול להיות מעניין גם עבור חברים מכרים משפחה ידידים - שתפו אותנו ברשתות!
コメント